אני יודעת שיהיה לכם קשה להאמין אבל תימנים המציאו את העולם. אז קודם כל אבא שלי ואמא שלי תימנים והם המציאו אותי אז, כבר לכם מ.ש.ל. (מה שצריך להוכיח) אבל חוץ מהעובדה הזאת יש להם הפתעות בשרוול ששוות לפי דעתי נובל או לפחות נובלון. אחת מהן היא חוו'איג קפה

לאחרונה אני לא מוצאת את עצמי בדיבור. יותר בתענית. וכשזה קורה המטבח מהווה לי נחמה גדולה. בראוניז נוטלה רכים, עסיסיים, שוקולדים בטירוף ומלאים נחמה בקערה אחת. מומלץ גם לבעלי תעניתות.

אני פריק של הצבע ירוק. הכל אצלי בירוק. ספה ירוקה, טפט ירוק, שמלה ירוקה אפילו השיער ירוק. קצת ירוק ואני נדלקת. לא נעים בגילי המופלג להיות מיס פיגי לקרמיט שלה. אני מודה. עד לא מזמן קייל לא היה מאבות המזון שלי. לא אהבתי אותו בשום צורה. מיובש בתנור? אחח… סלט קייצי ורענן? לא תודה. אבל, הוא מתנהג יפה במרק והוא אדיר בפסטו וככה אט אט אני והוא בונים מערכת יחסים. פסטו קייל פשוט לעשיה, מזין ועשיר שאפשר למרוח על כל דבר

יש אלה שאומרים שאין נוגעים בקובנה מנצחת ויש אלה שאומרים מזת'אומרת? בטח שכן, אם יש קובנה מנצחת אחת בואו נעשה שניה.

כילדים נלחמנו על הקצוות השרופים של הקובנה. הטבילה בעגבניות מרוסקות ואז הקראנץ קראנץ בשיניים סימלו את כל מה ששבת בבוקר היתה. עצלנית, לאה, שקטה וחמה. עם בטן מלאה היינו זוחלים בחזרה למיטה להשלים את כל מה שגזל השבוע. שקט בבטן ושקט בלב.

מכירים את גרגריי האורז המנופחים שנמצאים במדף של דגניי הבוקר? אנחנו נעשה מהם חטיף עילוי זריז לבריאות כוללת וגורפת. נטביע אותם בטחינה דבש שזה שם אחר לחלבה הורסת ונוסיף להם גרגריי קקאו לאוכל עילי. איך לא נמאס לכם ממני עד עכשיו נשגב ממני.

סלק הוא ירק היסטרי. רק נוגעים בו והוא צורח ששוחטים אותו. כל המטבח עדות לבית מטבחיים ואם לא שמת סינור אתה יכול לנשק את הבגדים שלך לשלום. הדבר ירפה את ידנו?! חלילה ושמוליק. הפשילו שרוולים למתכון שלא נס לחו. לביבות סלק טחינה אפויות

החורף רק התחיל ואני מציפה אתכם במרקים. אני כזאת חלשלושה כשזה מגיע למרק טוב. שנה שעברה שקענו עד צוואר בשלג. השנה הוא נוטה עימנו חסד, אבל הקור נושך ומרק טוב היא תרופה להכל. טוב. כמעט להכל אבל בהחלט להרבה. מרק גונדי של מאדם ליברזון, מלא בגודיס, שלא התאפקתי והוספתי לו טון של עליי מנגולד וכופתאות חומוס ביס. אממממא בריבוע