מרק חרירה לארוחה מפסקת יום כיפור

מרק חרירה.
קיי. בוא נודה. לא השם הכי סקסי למרק. נהוג לאכול מרק חרירה בסוף צום יום כיפור אבל אנחנו, אנחנו רבלס. אנחנו נפסיק איתו.

מרק חרירה למפסקת הולם משום שהוא מכיל טון של עדשים ויש בו גלוטן נחמד.

מצרכים למרק חרירה

  • כוס עדשים חומות
  • 2 בצלים קטנים או אחד גדול קצוצים דק.
  • 4 עגבניות גדולות. רכות עסיסיות קלופות וחתוכות לקוביות קטנות
  • 2 גזר חתוך לקוביות קטנות
  • ראש של סלרי. קצוץ לקוביות קטנות
  • צרור של פטרוזליה קצוץ (מלא)
  • צרור של כוזברה קצוץ (אוהו. כמה מלא)
  • כף של רסק עגבניות
  • כף גדושה של קמח/ חצי כף של שיבולת שועל
  • אטריות דקות (זה נכון שבתמונה אתם רואים אטריות רחבות אבל זה מה היה)
  • כף שטוחה של פפריקה מתוקה
  • כפית של כמון
  • 1/2 כפית של כורכום
  • מלח
  • פלפל שחור
  • מלא מלא לימון
  • מח עצם (אופציה)

הוראות הכנה

  • בסיר גדול נחמם מעט שמן ונטגן בצל שיזהיב. (פה אפשר להוסיף את המח עצם למי שמעונין במרק בשרי).
  • עכשיו את הראש סלרי. נוסיף את הפפריקה ונפתח טעמים. ככה בקטנה. תורם של העגבניות והגזר. לערבב מידי פעם שהכל ישחים יפה.
  • נוסיף את גרגירי החומוס ואת שאר התבלינים. נוסיף את העדשים, הירק ורסק העגבניות.
  • נמלא את הסיר במים עד שנכסה את כל התכולה ועוד קצת. עדשים סופחים המון מים.
  • תנו לי ברתיחה ותורידו את האש לחום נמוך.
  • אחרי כ10 דקות לערך אפשר להוסיף את הקמח. תפקידו של הקמח הוא להסמיך את המרק. מי שלא מעונין בגלוטן יכול לותר על השלב.
  • על כל פנים. קחו כף גדושה של קמח, תוסיפו לה מעט מים וערבבו היטב. אני אוהבת להשתמש במטרפה, זה עוזר. כך אני מוודאה שלא יהיו גושים. את הקמח עם המים אני מגליצה למרק.
  • תנו למרק להתבשל 30-40 דקות.
  • בסוף בסוף אני מוסיפה את האטריות. לא צריך לבשל אותם. מבטיחה לכם. אתם יכולים לכבות את האש והן יבשלו מהחום הפנימי.
  • זה השלב בו אני גם מוסיפה את הלימון. ואם לא נראה לכם מוגזם עוד קצת פטרוזיליה וכוסברה קצוצה.

זהו. נכון לא ביג דיל.

תגובות

הגיבו

CATEGORY: סלטים

פוסטים קשורים

אני מודה ועוזבת ירוחם שחצי מפירות היער לא הגיעו למקום עבודתם. חצי מהם נעדרים עד לרגע זה. אני לא נוקבת בשמות כי אין לי ענין בלהפליל אותי.אני כן אציין .

תגובות

הגיבו

ליאת. אישה מכובדה. חצתה את החמישים. בלית ברירה אבל חצתה. עוצרת באדום ומאיטה בצהוב. יש מי שיעיד עליה, אפילו, קפוצת תחת. לא יכולה לעמוד בפיתוי לדהור עם

תגובות

הגיבו

אני לא אשכח את ארוחת הבוקר הראשונה שלי בלונדון. תרה בחדר האוכל של המלון, צלחת ריקה ביד, הלוך ושוב הלוך ושוב מנסה לדוג אוכל שלא יושב לי עם בירה או נופל

תגובות

הגיבו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top