פורים לא תמיד שמייח
בכיתה ג', אמא שלי חיפשה אותי למוכרת פאלפל. אז עוד היו תופרים תחפושות והיא עמלה קשות ובנתה לי קופסה גדולה שנתלתה על צווארי הצפוד עם כל מה שצריך להרכיב ממנו מנה. פיתות, סלט קצוץ, חומוס, טחינה ויש מצב למיץ ענבים. אני מתפלאה שהיא לא ציפתה שאני אחזור עם קופה. מיותר לציין שלא היו לי הרבה ברירות, זה היה או מוכרת פאלפל או מוכרת פאלפל. את אחותי הקטנה היא חיפשה לפרפר. תחפושת הרבה יותר מלבבת ממוכרת פלפל אבל החומציות של גולת המרירות התאזנה כשדנה אחותי, נאלצה להסתובב עם גרביון על הראש כל יום פורים היוקד. קשה להבין למה כיוונה אמא את תחפושתי למוכרת פאלפל והרי כדורי פאלפל רחוקים מלהיות משאת ליבן של בנות כיתה ג'. אולי רצתה להראות למנהלת וצוות המורים את הפוטנצאל הגדול הטמון בעתידי או אולי זה היה הומאז' לילדותה הרחוקה כמכינת כדורים במסעדתו של סבא יפת.
עם הקופסא עטיתי חיוך זוהר מזיוף וניפחתי חזה שלא היה עם חשיבות מדומה.
ובעודי מהלכת במסדרונות בית הספר צועקת חומוס ציפס סלט מלא הראות, ספרתי בסתר ליבי את שכבות הטול של כל מלכת חלומות או לבבות או לילה כשאני משתדלת להתעלם מהסלט ישראלי קצוץ דק שהגיר מיצים בקופסא שהלכה לפניי.
 
*בתמונה. דנה אחותי מאזנת את גולת המרירות

תגובות

הגיבו

(Visited 11 times, 1 visits today)
CATEGORY: זכרונות

liat

Related items

אני בעד טחינה, ממוטטת על טחינה. אני מאמינה, שטחינה זה נקטר אלים וצוף מדבר, נוזל חיים ומעיי

תגובות

הגיבו

(Visited 265 times, 1 visits today)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top