כשהיינו ילדים מה היתה הפרוסה האולטימטיבית ביום שישי? בארוררררר. חלה עם שוקולד. חלה טריה, חמימה ועוטפת עם שכבה הגונה של ממרח שוקולד שנמס לתוכה. אחת כזאת ואנחנו מסודרים לפחות, עד ארוחת שישי. ואם אני יוד
"אלה צריכות להיות על השיש כל הזמן" צהלולי מכריז אחרי העוגיה החמישית שלו "יש לך מנהג כזה לגרום לי להתאהב בעוגיה אבל את כבר עברת לבאה" אם להודות באמת, יש צדק בדברי צהלולי . אם אנשים
הם קוראים לזה לחם צמר. אבל, אני הייתי קוראת לזה לחמניית חלב מגודלת. יותר מרקם וטקסטורה של לחמניית חלב. הסיבה, שהם קוראים ללחם (וכשאני אומר הם, אני מתכוונת, שאר העולם) לחם צמר, משום, שהמראה שלו נראה כא
אנשים מפחדים מבצק שמרים. אנשים עוד יותר מפחדים מבצק חמאתי. ואנשים, הכי מפחדים, מבצק שמרים חמאתי, שהוא קראנץ. ובצדק. הטריק פה, הוא לא לפחד. לעבוד מהר ולשמור על הבצק קר. וכל הפחד הזה מתוגמל בטעם. כי אין
2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top