אל תכעסו עלי שאני קצרה במילים. אני כבר במוד של חופש אבל, לא יכולתי להתאפק עם סלט תפוחי האדמה הזה. תענוג של סלט קייצי. פשוט, זריז עם רוטב טבעוני וטעים אש. אז יאללה, תזרמו איתי.

כשהיינו ילדים מה היתה הפרוסה האולטימטיבית ביום שישי? בארוררררר. חלה עם שוקולד. חלה טריה, חמימה ועוטפת עם שכבה הגונה של ממרח שוקולד שנמס לתוכה. אחת כזאת ואנחנו מסודרים לפחות, עד ארוחת שישי. ואם אני יוד

איך? מה? למה? פוד פרוססור, פיפל. או בעברית צחה, מעבד מזון. כל העוגה קורת במעבד מזון. בייסקלי, שמים את כל החומרים, טוחנים בפולסים ומעבירים לתנור. יותר קל מזה, לא תמצאו. הוא שנאמר. עוגת גזר הכי קלה שתמצ

הם קוראים לזה לחם צמר. אבל, אני הייתי קוראת לזה לחמניית חלב מגודלת. יותר מרקם וטקסטורה של לחמניית חלב. הסיבה, שהם קוראים ללחם (וכשאני אומר הם, אני מתכוונת, שאר העולם) לחם צמר, משום, שהמראה שלו נראה כא

אנשים מפחדים מבצק שמרים. אנשים עוד יותר מפחדים מבצק חמאתי. ואנשים, הכי מפחדים, מבצק שמרים חמאתי, שהוא קראנץ. ובצדק. הטריק פה, הוא לא לפחד. לעבוד מהר ולשמור על הבצק קר. וכל הפחד הזה מתוגמל בטעם. כי אין

אני ממוטטת על עוגות מחבת. משהו במראה שלהם שובה אותי. היתרון היחסי של עוגות מחבת, שהן בדרך כלל קורות במחבת עשויה מברזל יצוק וברזל יצוק יוצר קראסט הורס בעוגות אז, נכון, שאפשר לאפות את העוגה בתבנית אפיה