כשאני קוראת את הכותרת של הפוסט "תפוח עץ בבלילת בירה" מה שבעצם המוח הדיסלקטי שלי קורא זה תפוח עץ בלית ברירה. שזה חמוד. להפעם. כי מוח דיסלקטי זה קצת טריקי. כל הימין שלך זה שמאל ושמאל זה ימין,

את הממזרות האלו הכרתי לפני כמה שנים. קוראים להן לוקומדס והן הגירסה היוונית לדונטס. סוג של כדור סופגניה. אפשר לפגוש אותן בכל מיני ורסיות מסביב ליוון. הן מככבות אצלי כל חנוכה במטבח. אבל מה שיותר מהמם זה

את בטח חושבים שקצת הסתובב לי. שעם כל הכמויות של הברד פודיניג שאני מפרסמת אני קצת תקועה בפריילוף. ואני פה לומר לכם. צודקים. פה אחד. אבל זאת לא סיבה שלא להתאהב בברד פודיניג דלעת. שאם אין לכם זמן. שאם את

ממזמן הפסקתי להבין את המטבח האמריקאי. הוא תמיד מרגיש לי רנדומלי לחלוטין. של "בחייאת מה עישנת ומי הספק שלך". ברור, שכל דבר הגיע מאיפשהו ולכל דבר יש סיבה ותכלית והיסטוריה, אבל הטעמים הטעמים, ג

מי מפחד מבצק עלים? הרבה. תחשבו על זה באמת, מה הוא כבר יכול לעשות לכם? לקרוא לאבא שלו השוטר? להוציא מפלצות מתחת למיטה? להכריח אותכם לאכול ברוקלי? קטן עליכם. אתם ילדים גדולים. תהיו טובים אליו והוא יהיה

הכירו את המרמורה. התשובה הטוניסאית למטבוחה המרוקאית. מרמורה ,נקובבה או מרדומה. כל השמות שעושים עוול לסלט. הוא לא ממורמר, עשוי מנקבים או מרדים. סלט מבושל (מטבוחה בערבית) עשוי מבישול איטי וממושך בסוג של

אני מודה ועוזבת ירוחם שחצי מפירות היער לא הגיעו למקום עבודתם. חצי מהם נעדרים עד לרגע זה. אני לא נוקבת בשמות כי אין לי ענין בלהפליל אותי.אני כן אציין . שזהו קינוח ללא גלוטן, ללא חלב וללא אפיה. שילוש קד

מזמן הגענו למסקנה שאני, אין לי מילה. תראו אותי. חותמת לכם שאין עוד מתכון תפוחים ושניה אחוריי זה מתהפכת עליכם עם איזה קרמבל או פאי שמאי. אין לי מילה אני. אין לי. ועכשיו, שביססנו את מעמדי כמו השפם של פר

מאז שיונתן התחיל לעקוב ולעטר את חשבון האינסטגרם שלי בהערות מתחכמות דוגמת ״מי זה הכיעור הזה שדבוק לצוואר של אבא שלו?״ (נועמיקו) ו״למה לקלקל תמונה טובה?״ (שרון) המלחמה עלתה הילוך. בן מינה עצמו סגן ליונת

הנה לכם תוספת אחרת שחורגת מגבולות אורז לבן ותפוחיי אדמה בתנור. תוספות זה ענין רציני ובדרך הן מקבלות תפקיד משני ואנחנו נוטים לעשות אותם כדי לסגור חור בארוחה. אז זהו. שלא. בין כרוב רגיל לסגול, לסיני, לנ