שעה התחבטתי איך לקרוא לכיסונים הללו. זה כן כיס, אבל לא כיס. זה גם לא ממש פאי. הוא לא נראה כמו פאי, אבל הוא נטעם כמו אחד. בסוף התפשרתי על חצי פאי. בצק פריך וחמאתי שמכיל מלית של רובארב עונתי מתקתק חמצמץ

אנשים מפחדים מעליי פילו ובצדק. הם שבריריים ומתייבשים בכלום זמן. לא רק מתייבשים, הם נשברים במגע הכי פשוט. העוגה הזאת הופכת את הפגיעות שלהם ליופי. עוגת עליי פילו פריכיים שמתפצחים בפה, מחביאים בתוכם קסם

מה קורה שיפן פוגשת את תימן בניו יורק? היא מוצאת עצמה בסיר ג'חנון. עוגת גבינה יפנית בסיר ג'חנון כי, אם להמציא עצמך אז, שיהיה בסיר של אמא שלך. טייק לבהלת עוגת גבינה יפנית ששטפה את הרשת. מושלם לחג השבועו

את הרעיון הגאוני לשים כתר מרנג במקום ציפוי שבלוני קיבלתי מג'ו סבייר מאפיקורס. הרעיון הוא דיי פשוט. על כל עוגה בחושה שבא לכם, תרביצו טופינג של מרנג או מה שאנחנו מכירים בשם הכי ישראלי, "נשיקה"

סבתא תמר מעולם לא הבינה מה פשר השם ליאת. "מזה ליאת? אין מין שם זה ליאת? אין דבר כזה ליאת" היא היתה אומרת "יש לאה". ואני שאהבתי אופציות לא ידעתי אם לאהוב את השם לאה. לאה פוזלת ואני

אם יש זמן שאני עולצת את היותי תימניה, זה בפסח. חג מצומצם בהחלט. בפסח, על העדה התימנית, לא חלה חובת קטניות, חובה שחלה על האשכנזים. אנחנו חופשים ללעוס אורז, עדשים ושאר מיטבין. הללויה. אין מה לעשות אנשים

איזה מצחיק זה שאנשים כותבים כשל"פ או לל"ט או כסת"ח. מה נגמר לנו הזמן או הכפתורים במקלדת שקשה להגיד כשר לפסח? כשל"פ של אמשלו. יודעים כמה זה מאתגר לדיסלקטית כמותי לאיית אדכא"ח (

אני שונאת מצות. לא תיקון. אני מתעבת מצות. פרכיות אורז אני אוכלת אבל מצה. אני מוצאת אותה תפלה, לא נעימה בפה ושניה אחרי, ששמת בפה את מה שמרגיש כמו נייר ממוחזר, עולה שאלה גדולה יותר. למה? אז מצות? פחות.

אתמול שאלו אותי בזום סלוני, איזה מתכונים הייתי ממליצה לפסח. אז עניתי שאני לא. שאני יכולה להמליץ על חוברות מסוגננות ומתכונים מהודרים אבל זה לא תלוי בנו. זה הירקן שלכם או המזווה או המכולת שיחליטו בשבילכ

עוגה נפלאה של שמן זית ארומתי עם שוקולד מריר. נטולת גלוטן או מוצריי חלב, מה שהופך אותה מושלמת לשולחן הסדר. קלה לעשיה, זריזה ולא ליכלכנו יותר מידי קערות. אתם שואלים איפו הקאץ', אז זהו. שאין אחד.