אני לא אשכח את ארוחת הבוקר הראשונה שלי בלונדון. תרה בחדר האוכל של המלון, צלחת ריקה ביד, הלוך ושוב הלוך ושוב מנסה לדוג אוכל שלא יושב לי עם בירה או נופל תחת קטגוריית ארוחת ערב. שיהיו בריאים אלה. מטבח מא
מזמן הגענו למסקנה שאני, אין לי מילה. תראו אותי. חותמת לכם שאין עוד מתכון תפוחים ושניה אחוריי זה מתהפכת עליכם עם איזה קרמבל או פאי שמאי. אין לי מילה אני. אין לי. ועכשיו, שביססנו את מעמדי כמו השפם של פר
מתכונים פשוטים מרגשים אותי. ככל שיש מיעוט במרכיבים ככה חייב להיות דיוק בעשיה. המתכון הזה מרגש. איו בו כלום ויש בו הכל. התמונה היתה כל כך משמימה, שהתפתתי לשים עלה אחד של בזיליקום לתמונה. רק אחד. אבל לא
נכון שאנחנו רוצים לעשות הכל למפרע, מבלי לחכות לרגע האחרון ולהגיע מיוזעים לאירוע שלנו כשאנחנו רכונים מעל לתנור החם? נכון. אז הנה לכם חטיפון קטן. מושלם ליד בירה צוננת וכוס יין משובח שהאורחים שלנו מנשנשי
גָאלֵט הוא שם כללי לעוגה גדולה שטוחה שבדרך כלל המלית שלה עשויה מפירות. כל פעם שיש לי עודף פירות או פירות שהתחילו לכעוס שלא מתייחסים אליהם אני שולפת זריז בצק פריך וממלא אותו בארץ זבת חלב ודבש. הענין עם
כשפגשתי את קרן לראשונה, מיד רציתי להיות חברה שלה. יש בה מידת חופש וצחוק שמרשה לך לדדות אחריה ולהתלות לה על השימלה. אני תמיד מוצאת תירוצים להיות סביבה. פעם אחרונה זה נגמר ביוון. אל תתנו לשפעת התלתלים ה
אתמול ניסיתי איזה מתכון חדש שלכאורה נראה כמו כלום והכי לוקחת אותו בהליכה ומה אני יגיד לכם? מפח נפש. כל האוכמניות שחו להם על הגב, מתנדנדות להם בעצלתיים בברכה של נוזלים ורק נשאר להם להוציא לי אצבע השליש
2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top