כשהיינו ילדים מה היתה הפרוסה האולטימטיבית ביום שישי? בארוררררר. חלה עם שוקולד. חלה טריה, חמימה ועוטפת עם שכבה הגונה של ממרח שוקולד שנמס לתוכה. אחת כזאת ואנחנו מסודרים לפחות, עד ארוחת שישי. ואם אני יוד
קמתי בבוקר עם דודא מטורפת לבייגל ירושלמי. אלה שמוכרים בערמות ליד שער יפו עם השקיק הקטן של הזעתר בימים של שלום. לא יודעת. מין דודא שקשה להסביר אם היא לבייגל או לעיתים של שלום. אני, מזמן גמרתי להסביר את
הם קוראים לזה לחם צמר. אבל, אני הייתי קוראת לזה לחמניית חלב מגודלת. יותר מרקם וטקסטורה של לחמניית חלב. הסיבה, שהם קוראים ללחם (וכשאני אומר הם, אני מתכוונת, שאר העולם) לחם צמר, משום, שהמראה שלו נראה כא
את הלחם ללא לישה אנחנו מכירים עוד מ2007. עכשיו, השאלה אם אתם מכירים לחם ארטיזן? לחם ארטיזן מהמילה ארט, הוא לחם "אומנותי" שמקורו בצרפת. הוא מגיע ממשפחת הפוקצ'ה, ג'בטה ודומיהם. זהו לחם שמבוסס
אני יודעת שזאת החלה השניה השבוע. אבל האירוע הוא חגיגי אקסטרא אורדינר. אם אתם איתי מההתחלה וודאי שהכרתם את ליאור. את ליאור הכרתי אי שם ב2017 ומאז יש לנו סיפור בהמשכים. היא מגיעה למטבח שלי, אני לשלה. הי
מי לא אוהב פרטצל? תראו לי אחד בניו יורק שלא אוהב פרטצל. פרצל לניו יורקרים, זה כמו חומוס לישראלים. זה אולי לא משלנו אבל, ממזמן ניכסנו אותו. מתחת לכל עץ רענן, עומדת עגלה של פרטצל. אחרי כל הופעת ברדוו'י,
הסכיתו ושימעו, אנשים שכמותכם. קמח, שמרים, מים. קצת מערבבים. נותנים לנוח, שמים בתבנית ומכניסים לתנור. אני יודעת שאתם לא מאמינים לי, אנשים ספקניים שכמותכם וזה חבל. כי בסוף כל אמונה, יושבת פוקצ'ה מהבילה,
2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top