מי לא אוהב פרטצל? תראו לי אחד בניו יורק שלא אוהב פרטצל. פרצל לניו יורקרים, זה כמו חומוס לישראלים. זה אולי לא משלנו אבל, ממזמן ניכסנו אותו. מתחת לכל עץ רענן, עומדת עגלה של פרטצל. אחרי כל הופעת ברדוו'י,
זוכרים, שלשנו את נושא ה"פיצה ללא לישה" לפני כמה ימים? בחיי, שאני מקווה, שיצא לכם לעשות אותה, אחרת לא נוכל להשאר חברים. על כל פנים, איך שהבצק עלה, היו לי אלף רעיונוות לטופיניג אז, התחלתי עם ה
הסכיתו ושימעו, אנשים שכמותכם. קמח, שמרים, מים. קצת מערבבים. נותנים לנוח, שמים בתבנית ומכניסים לתנור. אני יודעת שאתם לא מאמינים לי, אנשים ספקניים שכמותכם וזה חבל. כי בסוף כל אמונה, יושבת פוקצ'ה מהבילה,
אין. אני רואה בצק, אני נמסה. אני רואה לישה, אני נמסה. אני רואה התפחה. אני נמסה. אני סאקרית של פחמימות. זה לא אני, זה הגנים התמניים שלי, כבוד השופט. קבלו מתכון ללחמניות אוצר. ללא לישה, אוריריות בטירוף
אני קוראת לבצק שוודי. למה שוודי? בגלל תוספת ההל. שוודים אוהבים הל במאפים שלהם ויש משהו שהשוודים עשו נכון , זה הל בבצק. הניחוח שמתפשט בבית יכול להעביר אדם מין הישוב על דעתו. אני עושה את הבצק הזה מסביב
2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top