מכירים את זה שיש לכם משהו ממש מול העיניים ואתם לא רואים אותו? אז אותו הדבר עם לחם ללא לישה שקרן, מלכת השמרים, הפכה אותו לבגט. אני למודת שמרים וסאקרית גדולה שלהם. הם חברים מופלאים שלי אבל, קצת קשה לי ל
לאחרונה גיליתי מלך. מקס מלכיאל. המלך. אני מתביישת להגיד שלקח קצת זמן אבל הנה הגעתי. למלך. הוא כוכב, הוא קורע, הוא אלוף והוא מסביר הכל מאלף ועד תיו (זה שלו. לא שלי) אם תצפו בסרטון אחד שלו, גם אתם כמוני
אם יש זמן שאני עולצת את היותי תימניה, זה בפסח. חג מצומצם בהחלט. בפסח, על העדה התימנית, לא חלה חובת קטניות, חובה שחלה על האשכנזים. אנחנו חופשים ללעוס אורז, עדשים ושאר מיטבין. הללויה. אין מה לעשות אנשים
אני שונאת מצות. לא תיקון. אני מתעבת מצות. פרכיות אורז אני אוכלת אבל מצה. אני מוצאת אותה תפלה, לא נעימה בפה ושניה אחרי, ששמת בפה את מה שמרגיש כמו נייר ממוחזר, עולה שאלה גדולה יותר. למה? אז מצות? פחות.
עוגה נפלאה של שמן זית ארומתי עם שוקולד מריר. נטולת גלוטן או מוצריי חלב, מה שהופך אותה מושלמת לשולחן הסדר. קלה לעשיה, זריזה ולא ליכלכנו יותר מידי קערות. אתם שואלים איפו הקאץ', אז זהו. שאין אחד.
אתמול עשיתי סופגניות ותקשיבו. אני הזעתי. וזה היה ארוך. והיו התפחות וטיגונים בקיצור, רק אם בקצה השני של הקשת היה כד זהב הייתי נשארים איתי. וחשבתי. למה? למה זה צריך להיות ארוך ומטיל אימה וככה שתיתי לי ק
לפני שאתם מתחילים עם הגילגוליי עיניים אז לא. אין לי מאניה לכרוב ניצנים. ותרשו לי למחות בשם הכרוב. אז מה. רק בגלל שיצא לו שם של ילד מסריח לא אומר שהוא לא טעים למוט. הוא חינני. הוא ממזר ועם קצת שמן זית
2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top