מה?! גם אני משתטה! גם לי מגיע. גם לי מותר. נכון. זה לא באמת קרואסון אבל, זה הדבר הכי קרוב לאחד. יש בו רק שלושה מרכיבים וכלום עבודה. SO? תתבעו אותי. הוא פאן, הוא קליל, הוא חם, והכי חשוב, הוא שוקולדי. ק
בעברית הן נקראות קשקשניות, עניבות בצק, לולאות וכו'. אפרת מוסקוביץ היקרה (שעושה עוד כמה דברים חוץ מלהרשים את חמותה), קראה להן רקיקים ואמרה שזאת מילה תנכית הורסת. לא יודעת. רקיקים מרגיש לי קרוב מידי לשו
בחג ליל הקדושים האמריקאי, או בשמו האחר האלוו'ין, נחגג החג במסורת הטריק או טריט. יענו, או, שתתן מתנה או שנזמבר לך את חזית הבית בכל כך הרבה נייר טואלט, שאתה תבכה עד חנוכה, כשתקלף ריבוע, ריבוע, מכל שיח ק
בואו. לכו. לא תמיד צריך להיות מתוחכמים. הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו. פה, יש לנו תח
אני מודה למפרע. זהו טארט שמצריך זמן. והוא מתוק, כמו אמא שלו, הבקלווה. ויש לו כמה שלבים ובאובר אול הכללי הוא מצריך סבלנות. אממה. שווה כל דקה, כל קלוריה וכל גרגר סוכר. טראט בקלווה כי, אם כבר לפתוח עוד ח
סטיקי באן או "לחמניה דביקה" בתרגום חופשי, הוא מאפה דיי מוכר וידוע בארה"ב. שבלול של מאפה שמרים ממותק בקינמון מסוכר ומעליו, בריכה של קרמל סירופי עם אגוזיי פקאן קצוצים. עד כאן הכל כל אמריק
היה לי פעם מכר, שאמר שכל הדברים היפים באים במיני. לא הייתי סגורה אם הוא התכוון לחצאית, או למידה אבל, מאחר ואני מטר וירידה, לא יכולתי שלא להסכים איתו. כל הדברים היפים באים במיני. לחמניות ביס חלב, נראות