בחג ליל הקדושים האמריקאי, או בשמו האחר האלוו'ין, נחגג החג במסורת הטריק או טריט. יענו, או, שתתן מתנה או שנזמבר לך את חזית הבית בכל כך הרבה נייר טואלט, שאתה תבכה עד חנוכה, כשתקלף ריבוע, ריבוע, מכל שיח ק

בואו. לכו. לא תמיד צריך להיות מתוחכמים. הסכיתו וראו. גירסה ביתית, לחטיף האמרקאי "סמורס". סמורס, סנדויץ של קרקר מתוק עם מרשמלו מפוחם ממדורה וקובית שוקולד שנמסה מהחום שלו, בתוכו. פה, יש לנו תח

אני מודה למפרע. זהו טארט שמצריך זמן. והוא מתוק, כמו אמא שלו, הבקלווה. ויש לו כמה שלבים ובאובר אול הכללי הוא מצריך סבלנות. אממה. שווה כל דקה, כל קלוריה וכל גרגר סוכר. טראט בקלווה כי, אם כבר לפתוח עוד ח

עוגה בחושה, זריזה, עם קמח כוסמין ושקדים טחונים. הולמת את עונת התפוחים ועם טוויסט ממזרי חמצמץ, הסומק. תבלין סגלגל מזרח תיכוני, שמעניק חמיצות לעוגה ומחמיא לתפוחים.

מה עושים כשנתקעים עם קילו תפוחים? לביבות. חתיכות עסיסיות של תפוחי עץ מצופות בבלילה, מטוגנים קלות. לביבות צ'יק צ'ק, מצופות באייסיניג מתוק

סטיקי באן או "לחמניה דביקה" בתרגום חופשי, הוא מאפה דיי מוכר וידוע בארה"ב. שבלול של מאפה שמרים ממותק בקינמון מסוכר ומעליו, בריכה של קרמל סירופי עם אגוזיי פקאן קצוצים. עד כאן הכל כל אמריק

היה לי פעם מכר, שאמר שכל הדברים היפים באים במיני. לא הייתי סגורה אם הוא התכוון לחצאית, או למידה אבל, מאחר ואני מטר וירידה, לא יכולתי שלא להסכים איתו. כל הדברים היפים באים במיני. לחמניות ביס חלב, נראות

מאפינס מלאיי בריאות. אין בהם טיפת סוכר לבן והמתיקות שלהם נשענת על הדבש. הסלק והגזר, תורמים גם הם. אין בהם מוצרי חלב והוא מריח כמה שפחות מעובד. תענוג. 

כמו כל הדברים עם שוקולד, זה תמיד מתחיל נקי ונהיה מלוכלך מהר מאד. מה יש בשוקולד שהוא כל כך פתייני? שאי אפשר לעמוד מולו? שהוא בלתי ניתן לסירוב? טעם? ריח? לוק? מה זה חשוב. רק תנו לי אותו בכל מצביי צבירה.

יומני היקר. היום לא התאפקתי ושיחקתי עם אוכל אבל, חוץ מקערה אחת, לא ממש ליכלכתי כלים. בסוף יצאו בייבי טאקוס קטנים, מצופים בפרוריי ביסקוויט. מילאתי אותם בקרם גבינה ונילי. פייר, יומני. היה כיף.