בדרך כלל המתכונים של יותם אוטולונגי, דורשים הערכות מוקדמת אבל המתכון הזה שבה את עיני. הוא זריז, קל, יפייפה ולא מצריך יציאה לסופר. (בהנחה שאתם מחזיקים מחית מיסו קבועה אצלכם במקרר, כמוני). תנו כבוד לבצל
זוכרים, שלשנו את נושא ה"פיצה ללא לישה" לפני כמה ימים? בחיי, שאני מקווה, שיצא לכם לעשות אותה, אחרת לא נוכל להשאר חברים. על כל פנים, איך שהבצק עלה, היו לי אלף רעיונוות לטופיניג אז, התחלתי עם ה
הסכיתו ושימעו, אנשים שכמותכם. קמח, שמרים, מים. קצת מערבבים. נותנים לנוח, שמים בתבנית ומכניסים לתנור. אני יודעת שאתם לא מאמינים לי, אנשים ספקניים שכמותכם וזה חבל. כי בסוף כל אמונה, יושבת פוקצ'ה מהבילה,
כבר מלא מלא זמן אני רוצה לספר לכם על גריטיס. איתן נתקל במאכל הדרומי, באחת הנסיעות שלו ומאז הוא דופק על השולחן וצועק "תעשי לי גריטס" סתם. בחיים לא. אבל איתן התאהב בגריטס ואני, שלפני 20 ומשו ש
נניח מגיעה שעת ארוחת ערב ונניח, שאין לכם כלום בראש ונניח, שאין לכם זמן או חשק או סבלנות. בקיצור נניח, שזה עוד ערב רגיל בבית משפחת "כאן גרים בכיף". אז מה עושים? מתחילים עם בסיס זריז של רוטב ע
זה מסוג המתכונים, שאני לא יודעת איך להגיש לכם אותם. ז'אומרת ברור שבצלחת, אבל, איך אני מסבירה מה הקטע, כשאין קטע אבל, זה בעצם הקטע?! כי מה יש לנו פה. פרוסת כרוב. שמן זית, תבלינים תנור. כאילו דאאאא. אבל
אין לי הסבר לחיבה שלי לירק השנוי במחלוקת, כרוב ניצנים. אולי זה השיוך למשפחת הכרובים עושה אותו אטרקטיבי, אולי הטעם היחודי או אולי העובדה שהוא בא בקטן והרי ידוע שכל מה שבא במנות קטנות, הוא אושר גלום. יא
יש לי לקוחות צעירים בבית, ומידי פעם אני צריכה לוותר לבלוטות הטעם שלי ולהכנע לשלהם. או במילים אחרות, שחיתות גורפת. פרוסות תפוחי אדמה עם מעט פרוסות בצל בינהן, שוחות גב בבריכת בשמל וגבינה. מה עוד צריך הי
החורף מאותת אותותיו וזוהי שעתן החפוזה של פשטידות העונה. שזה אומר הבו לי לראות איזה שאריות יש לי במקרר ואיך אני ממחזרת אותן. כמו חצי כוס אורז חום או בר או לבן או שחור, יתום. אולי איזה תרד קמל, פטריות ט
2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top