Welcome

חת שתיים, חת שתיים. שומעים אותי?
מכובדותיי ומכובדיי, עמיתיי, חברותיי, אהובי נפשי, וסתם עובריי אורח. אנשים שחייכו אליי בלי סיבה, אנשים שראו אותי גם בחושך ואנשים ששמרו לי את הנשיקה של החלה. אנשים ששלחו לי גלויות, אנשים שהראו לי ארצות, אנשים שלימדו אותי שפה ואיש אחד ששתל לי זרעים בבטן.
אני מרוגשת קלות וכמו כל ריגוש הוא נתקע בגרון. תסלחו לי אם אני משתנקת במילים הראשונות. זה דיי מביך למען האמת. הבמה, האורות, הקונפטי, העוגה. חת שתיים, חת שתיים. שומעים אותי??

לפני שאתחיל להודות לאבי ואימי שהביאוני הלום נתחיל במה שאני באמת טובה בו. תירוצים.
פעם אחרונה שבדקתי, אני לא מתכונאית ואין בי גרם אחד של נסיון במטבחים מקצועיים. אין לי הכשרה פורמלית וגם לא א-פורמלית. אין לי הכשרה. נקודה. פה ושם לקחתי קורסים קטנים, קורסים מרחיבי אופקים או קורסים אצל אנשים שאהבתי אבל באמת. אין ביני לבין השכנה שלכם, פרגית בת 30, דוברת ארבע שפות ומתוחה מלמעלה עד למטה, שום הבדל.
זה צריך לעודד אתכם כי, אתם ואני מדברים בגובה העין. בהנחה שאתם לא עוברים את המטר 58 סנטימטר, כמובן. אם אני יכולה, אז גם אתם.
עכשיו. אני הגעתי למסקנה שאנחנו טובעים בשפע של מתכונים. שפע של ספרי בישול, שפע של אתרים, שפע של תוכניות טלויזיה ושפע של סלברטאים בדולר שממש בזה הרגע נשלפו מהמטבח הביתי שלהם וראו איזה פלא, הם אצל מאיר אדוני מערבבים מרק.
כמה ספרי בישול קנינו? כמה מתכונים מאותם ספרי בישול עשינו? כמה מתכונים הדפסנו? הרבה. בסופו של יום הם מעלים אבק ליד הואזה של סבתא שמעודי לא קיבלתי. כי במקביל לכל השפע המטורף, אנשים לא יודעים לעשות בטטה בתנור. וזה מוכח. ראיתם כמה צפיות בטטה בתנור זכתה? לפחות כמו האוסקר. טוב אולי לא כמו האוסקר אולי כמו האוסקר הישראלי. על כל פנים. הרבה. בטטה בתנור היא כוכבת על. ובכן. שנות לימוד ב“אסטלה“, ספרים עביי כרך או סבתא שלימדה אותנו הכל, זה לא הסיפור שלנו. אז מה כן הסיפור שלנו?
עכשיו, אני הרבה מאד שנים לא ממש השקעתי במטבח אבל מעולם לא הרגשתי בו חוסר אונים. ואם אומרים על המטבח שהוא לב הבית איפו זה משאיר אותנו? מה קרה לנו בדרך ואיך הלכנו לאיבוד?
טוב ששאלתם.

ב“אוכל למחשבה“ נאגד את כל המתכונים השווים. בשלנים ואופים מהארץ ומחוצה לה. מתכונים שניסנו, הצלחנו ואהבנו. מתכונים שהתקלתי בהן כל טעות אפשרית כי עשית אותה, מתכונים בהם העשיה שלהם לא מסובכת. מתכונים מתקדמים כי פתאום יש לנו רגישות ללקטוז, אסור סוכר ועגבניה עושה צרבת אחרי 8 בבוקר. מתכונים זריזים שיהיו שוס של המסיבה.
מתכונים שמזכירים לנו את חדוות העשיה. את הרצון, את ההשתדלות בבישול ואת הצלחת שאנחנו מגישים בסופה. מתכונים בהם שמרים הם לא אויב ובצק זה משהו שהיית רוצה ללכת לישון איתו.
מתכונים שמזכירים לנו את האהבה.
אז תחגרו חגורות פיפל. אנחנו יוצאים לדרך.

תגובות

הגיבו

CATEGORY: זכרונות

admin

פוסטים קשורים

אומרים שהלשון שלנו יודעת לזהות ארבעה טעמים. היו כאלה שמתחו ואמרו שיש גם חמישה. אני אומרת ש

תגובות

הגיבו

ככה לפני מלא זמן, פורים איך לומר, היה חג מאתגר. תחפושות לא היו בנמצא ואז כמו אז עשו יש מאי

תגובות

הגיבו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2018 כל הזכויות שמורות לליאת שירית. אתר: סודה.
2018 All Rights Reserved to Liat Sheerit. Site: SODA.
Top